קור

אם אדם מצליח לשרוד את הטמפרטורות שבקטבים הרי זה תודות להתפתחות הטכנולוגית ולא עקב שינויים ביולוגיים. האדם, באמצעות מנגנון פנימי מסוגל הגוף לווסת את חומו באופן שכמעט אינו משתנה מיום ליום. מ- 36 מעלות בלילה הטמפרטורה יכולה לעלות עד כדי 37.5 באמצע היום. יכולת האדם להסתגל לקור משתבשת כאשר חום גופו יורד אל מתחת ל-35 מעלות. המטבוליזם (קצב חילוף החומרים) יורד אז לרמות מסוכנות וכאשר טמפרטורת הגוף יורדת אל מתחת ל-25 מעלות המוות הוא בלתי נמנע.

למרות זאת נראה כי לאדם החשוף לקור במשך תקופה ארוכה נוצרת סיבולת מסוימת לקור. כאשר חום הגוף יורד באופן משמעותי מתחיל לפעול מנגנון המאפשר לשכבות החיצוניות של הגוף להתקרר באופן חריג אך תוך כדי כך לשמר את הטמפרטורה בחלקים הפנימיים והחיוניים של גוף. בתהליך זה יש הפחתה בזרימת הדם אל העור, שכבות השומן שמתחת לו והשרירים החיצוניים. תגובות הרעד שאותה אנו חשים בזמן חשיפה לקור עז היא תגובה אוטומטית בלתי נשלטת שמטרתה לייצר חום לאיברים שהתקררו. אולם תגובה זו היא בלתי יעילה וגורמת להוצאת אנרגיה מרובה ולכן יכולה להיות קטלנית למי שנחשף לטמפרטורות נמוכות בצורה קיצונית. לאחר פרק זמן של כשלושה שבועות של חשיפה ממושכת לקור מסתגל הגוף במידת מה לטמפרטורות הנמוכות בכך שהוא מקטין את הטמפרטורה ה"נורמלית" שלו ומתרגל להתקיים בטמפרטורת גוף נמוכה יותר. כך למשל קרה כאשר מדדו את טמפרטורת הגוף של שני בלגים ששהו בקוטב למעלה מחודשיים ומצאו כי חום גופם במנוחה היה 35.5 מעלות.

יכולת ההסתגלות הביולוגית אינה משמעותית ביותר בהשוואה לשינויים הטכנולוגיים של התעשייה הכימית בייצור סיבים המשמשים ליצור בגדי המגן מפני הקור. סיבים אלו הם כה יעילים עד כי הם יכולים לשמש מעין שכבת עור שניה לבני אדם באזורי קור קיצוני. אולם גם בבגדים העשויים מסיבים חדישים אלו יש להקפיד על כללי הלבוש הישנים כלומר לבוש בשכבות, לא הדוק אל העור, מרווחים בין השכבות ושימוש בסוגי חומרים שונים בדיוק כפי שנהגו מגלי הקטבים מאז ומעולם.

הטמפרטורה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ נמדדה בבסיס הרוסי באנטרקטיקה בקור של 90 מעלות מתחת לאפס. בחוג הקוטב הצפוני הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה הייתה 68 מעלות מתחת לאפס. על אף הנתונים הללו תחושת הקור חזקה יותר דווקא בקוטב הצפוני והסיבה לכך היא לחות האוויר. באנטרקטיקה אחוזי הלחות באוויר נמוכים ביותר ולמעשה אנטרקטיקה יבשה יותר ממדבר סהרה. לעומת זאת, הלחות בדרך לקוטב הצפוני גבוהה מזו שביערות הגשם של ברזיל. ההבדל שבלחות האוויר עושה הבדל עצום וגורם לכך שתחושת הקור גדלה עד פי 13 באוויר לח מול אוויר יבש.

רוח
הרוחות בקוטב הצפוני אינן עזות כמו בדרך לקוטב הדרומי אבל עדיין סופות קשות יש תוצאות קשות ביותר. הרוחות מסעירות את האוקיאנוס הארקטי ודוחפות את פלטות הקרח המכסות את פניו דרומה. ייתכן מצב קיצוני שעל אף ההתקדמות שלנו צפונה המשטח שאנחנו ננוע עליו יידחף דרומה על ידי הרוח ולמעשה נישאר באותו נ.צ. או אפילו ניסוג דרומה.

פקטור קירור הרוח

הטמפרטורה היא מדד חום של חומר. כאשר אנחנו שומעים או קוראים כי הטמפרטורה בחוץ היא 5 מעלות, המספר 5 מתייחס לטמפרטורה של האוויר בגובה פני הקרקע. אבל הטמפרטורה בלבד לא תיתן מידע מספק בנוגע לאיך ולכמה קר נרגיש בחוץ, במיוחד אם תנשוב רוח חזקה בחוץ. כל גוף חם ובכלל זה גוף האדם יאבד חום כשייחשף לאוויר קר. ככל שמהירות האוויר גבוהה יותר כך קצב אבדן החום תהיה גבוהה יותר. ההבדל בין בני אדם ובין עצמים הוא שאנחנו חשים ומרגישים את אבדן החום. באותה טמפרטורה, תחושת הקור שלנו תהיה שונה במצב של רוח חזקה ובמצב של אוויר עומד. התופעה הזו נקראת Wind Chill Factor או פקטור קירור הרוח.

פקטור זה מודד את ההשפעה המשולבת של טמפרטורה ושל מהירות הרוח על עור חשוף. ככל שמהירות הרוח גבוהה יותר כך אבדן החום מהיר יותר ותחושת הקור גבוהה יותר. על אף שהטמפרטורה המחושבת בעזרת מדד פקטור הרוח היא לא הטמפרטורה האמיתית של האוויר בחוץ, מדד זה נותן לנו תחושה טובה יותר של הקור שנרגיש בהיותנו בחוץ. בנוסף לסכנות הישירות שברוחות העזות הרי שהרוח גם מורידה את הטמפרטורה אותה חש הגוף. קיומן של רוחות במהירויות של 50- 70 קמ"ש יכולה להוריד את הטמפרטורה המורגשת ב- 30 עד 50 מעלות. כלומר אם הטמפרטורה הנמדדת ללא רוח היא מינוס 20 מעלות הרי שבנוכחות רוח חזקה הטמפרטורה תרד לכדי מינוס 50 מעלות ואפילו לרדת עד מינוס 80 מעלות.

 
Temperature
0
-5
-10
-15
-20
-25
-30
-35
-40
-45
-50
80
-20
-28
-36
-44
-52
-60
-68
-76
-84
-92
-100
70
-19
-27
-35
-43
-51
-59
-67
-75
-83
-91
-99
60
-19
-26
-34
-42
-50
-58
-66
-73
-81
-89
-97
50
-18
-25
-33
-40
-48
-56
-63
-71
-79
-86
-94
40
-16
-23
-31
-38
-45
-53
-60
-68
-75
-82
-90
30
-13
-20
-27
-34
-41
-48
-55
-62
-70
-77
-84
20
-10
-16
-23
-29
-35
-42
-48
-55
-61
-68
-74
10
-3
-9
-15
-20
-26
-31
-37
-42
-48
-53
-59


אקלים הקוטב הצפוני
התקופה הקרה ביותר בחוג הארקטי הוא החורף "שלנו" דהיינו חודשים דצמבר ינואר. למרות שבעונת הקיץ השמש זורחת ללא הפסקה ואינה שוקעת כלל הרי שעקב הזווית שבה חודרות קרני השמש הרי שכדי להגיע לפני הקרקע על קרני השמש לעבור דרך שכבת אטמוספירה רחבה בהרבה ביחס לרוחב שכבת האטמוספירה באזורים משווניים וכתוצאה ישירה מכך מאבדת קרינה זו חלק ניכר מן האנרגיה שלה. בנוסף, עקב זווית הפגיעה של קרני השמש בקרקע מרבית הקרינה מוקרנת חזרה לחלל ואינה נספגת בקרקע.

הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בקוטב הצפוני היא מינוס 68 מעלות. מי מלח קופאים ב- מינוס 1.8 מעלות ולכן טמפרטורת הים אינה נמוכה מכך. בקוטב הצפוני אין קור קיצוני או רוחות חזקות כמו באנטרקטיקה אולם הרוחות החזקות גורמות לתזוזות גושי הקרח. גושים אלו עלולים להיסחף למרחקים של 20 ק"מ בלילה אחד! אולם בדרך כלל גושי הקרח ינועו במהירות של 1- 4 ק"מ ב-12 שעות בכוונים שונים.

הסערות הן בדרך כלל קצרות בטווח של יומיים-שלשה. התחלת המסלול תהיה בדרך כלל במזג אוויר בהיר אך קר עד מינוס 50 מעלות ובהמשך המסע חמים יותר אך רטוב וערפילי.

התקופה הקרה היא באמצע חודש מרץ כשעונת הלילה מתחילה לחלוף. אז הקרח מקרין חזרה לחלל את קרני השמש ומכך נובע הקור העז. בהמשך מתחילה להיווצר שכבת הערפל הכולאת בתוכה את הקרניים ושומרת על החום וממיסה את הקרח. בממוצע הטמפרטורות נעות בין מינוס 30 מעלות עד מינוס 50 מעלות בתחילת המסע ובהמשכו תעלה הטמפרטורה לכדי מינוס 10 מעלות עד מינוס 5 מעלות בקרבת הקוטב. תקופת הנסיעה לקוטב הצפוני היא הפוכה לזו של הדרומי. את המסע לקוטב הצפוני נתחיל בחודש מרץ, כאשר שכבת הקרח מעל האוקיינוס הארקטי עדיין קפואה, יש פחות מפרצי מים והקרח קשה ולא נוזלי.

עננים

העננים מאפשרים לנו לחזות את מזג האוויר המתקרב. ענני קומולוס Cumulus הנראים כמו שמיכה אפורה ונמצאים נמוך בשמים מסמנים כי אין רוח, מעט שלג וטמפרטורות חמות יחסית. לא יהיה צל אבל הראות תהיה סבירה והקונטרסט יהיה תקין. ענני צירוס Cirrus הנמצאים גבוה בשמים ונראים כמו משיחות מכחול חדות מסמנים רוחות עזות ושמש בהתחלה אך גם יכולות לסמן על סערה מתקרבת. ענני סטרטוס Alto Stratus הממוקמים בגובה בינוני ונראים כמו צעיף אפרפר מסמנים צרות. שלג הנמשך ימים ארוכים, ערפל לבן סמיך ובאופן כללי מזג אוויר גרוע.

צורה נדירה של עננים הם קיר לבן של עננים המתקרב במהירות כשמתוכם יוצאים סילוני טורנדו שחורים ומסתובבים הנוגעים בקרקע. משמעות הדבר היא רוחות חזקות במיוחד בתוך 20 דקות. התופעה כולה חולפת לאחר כחצי שעה. בדרך כלל התופעה נראית יותר מפחידה מאשר היא במציאות אולם יש לקבע היטב את כל הציוד לבל יסחף ברוח .

ערפל לבן Whiteout

סופה יבשה שבה לא יורד שלג אולם פתיתי השלג שכבר נשרו ארצה נסחפים ומעורבלים על ידי הרוחות עד ליצירת מחסום ראיה שאינו מאפשר ראית חפצים (ובכללם בקיעים בקרח) אפילו ממרחק של מטר אחד.

הערפל הלבן נוצר על ידי שמים לבנים המכסים אזור המכוסה שלג ועננים לבנים דמויי ערפל הנמצאים נמוך בשמיים. מצב זה גורם לאבדן של תחושת העומק והמרחק ובכך לחוסר התמצאות מוחלט במרחב. בימים בהירים האוויר הצלול מאפשר ראיה למרחקים גדולים אולם יוצר עיוות ביכולת להעריך מרחקים וההרים בעלי הפסגות המשוננות נראים קרובים יותר מאשר במציאות.

תופעות סולריות

ריבוי שמשות ( Sundogs ) היא תופעה אופטית בה נראות מספר שמשות בשמיים, לפעמים מלוות בצורות של עמודים או קשתות הנגרמים על ידי הילת השמש. אבק יהלומים הוא המראה שנוצר כאשר פתיתי קרח מרחפים באוויר הצלול והשמש משתקפת ונוצצת עליהם.

אורות הקוטב הנם תוצאה של חלקיקים מרחפים אשר נטענים במטען חשמלי רב עוצמה בהשפעת קרינת השמש והשדה המגנטי. האורות ניתנים לצפייה רק בעונת החושך והם נראים כמו וילונות צבעוניים ענקיים התלויים בשמיים. הצבעים האופייניים הם לבן, ירוק ואדום והם מתחזקים במיוחד במחזורים של 11 שנים שבהם מתרחשות התפרצויות ענק על פני השמש (לאחרונה ב-2001). תופעות אלו עלולות לשבש את ערוצי התקשורת האלקטרוניים גם מחוץ לעונת החורף.

סופות

סופות הן פחות נפוצות בקוטב הצפוני מאשר באנטרקטיקה אולם הן מסוכנות יותר. הסופה גורמת לפירוק הקרח וליצירת בקיעים המתמלאים במי הים. מאידך גורמת הסופה להתנגשויות של לוחות הקרח וליצירת רכסים עצומים כתוצאה מכך. הגרוע מכל הוא תזוזת לוחות הקרח הנגרמת מן הסופות וניתן לראות זאת כשאתה מביט במכשיר הגי.פי.אס. ורואה את המספרים נעים במהירות והתנועה היא ,כמובן, בניגוד לכיוון הרצוי...


ירח מלא

בעיה חמורה בדרך אל הקוטב הצפוני הוא הירח המלא. בזמן זה נגרמת גיאות חזקה ומי האוקיינוס מתרוממים. משמעות הדבר היא שבירת הקרח, לעיתים בפתאומיות ותוך זעזוע פלטות הקרח שאנחנו הולכים עליהן. ניתן להרגיש את חוסר הרוגע של האוקיינוס כמה ימים לפני בוא הירח המלא. אפשר לשמוע את גושי הקרח הנעים בתוך מפרצי המים ואת החריקות כשהם מתחככים זה בזה הנשמעות כמו רכבות משא. משלחות אחדות דווחו כי הקרח התבקע במהירות כה רבה עד כי נאלצו לקפוץ מפלטת קרח אחת לשניה במהירות כדי לא להירטב וכדי לא לטבוע.


מים

"שמים שחורים" הם צללים שחורים בשמים המשקפים מפרצי מים פתוחים הנמצאים מתחת לצללים. פטה מורגנה הנגרמת על ידי השתקפויות של מים וקרח. בשילוב עם טמפרטורות משתנות יוצרות השתקפויות אלו אשליה של גופים ממשיים. Extremely high horizon refraction כלומר שבירת קרניים באופק נוצרת מהשתברות קרני שמש באוויר הקר והדחוס וגורמת לעוצמת אור גבוהה במיוחד. באופק הקוטבי במהלך השקיעות נוצרים צורות דמויות דיסקים ההופכים להיות שטוחים.


תופעות

באוקיינוס הארקטי רואים את כל התופעות כמו באנטארטיקה כגון ריבוי שמשות, הילות ואבק יהלומים אולם הם נראות אחרת מאשר באנטרקטיקה והם מסמנים לעיתים את בואו של מזג אויר גרוע. לעיתים אין כלל עננים ולעיתים הם כהים ונמוכים.