בשלוש לפנות בוקר העיר אותי פול, שותפי לאוהל, במחנה מספר שלוש בדרך לפסגת הר מקינלי שבאלסקה והגבוה ביותר בצפון אמריקה. זה היה היום השישי לסופה שתקעה אותנו באוהלים בלי יכולת לעלות או לרדת מההר. שלג ניטח בנו ללא הפסקה וקבר את האוהל. סביב היממה, כל שלוש שעות היה אחד מאתנו צריך לצאת ולחפור את השלג שהצטבר על האוהל. מרגע שהוא מכסה את האוהל יש חשש לחנק, חשש שמחמיר בשעות שאנחנו ישנים. בשעה שלוש בבוקר היה תורי לצאת החוצה ובעזרת את חפירה לפנות את השלג שהצטבר סביב האוהל ואיים לקבור אותו. אחרי רבע שעה של עבודה מאומצת האוהל שוב בלט מתוך השלג ואני התפניתי, לראשונה להתבונן מסביב. התיישבתי על השלג והסתכלתי בגוון הוורוד של השמיים, בהרים מסביב ובשמיכת העננים שהייתה פרושה מתחתינו. על אף שהטמפרטורה הייתה כ – 20 מעלות מתחת לאפס הרגשתי בנוח, לא היה לי קר ויכולתי, בשלווה ובאיטיות לספוג את היופי האלוהי ששמור לפסגות ההרים. 

ההנאה שלנו מטבע פראי, מנופים עוצרי נשימה ומטיול או שהות בטבע, נגזרת במידה רבה ממידת הנוחות שלנו. רמת הנוחות מושפעת ממספר רב של גורמים כמו רעב, צימאון, עייפות ותחושות חום וקור. כל מי שיצא ממקלחת חמה ביום קר יודע שקור הוא תחושה לא נעימה שבתנאי מזג אוויר קשים הופכת לתחושה בלתי נסבלת במקרה הטוב ולסכנת מוות במקרה הרע.
את הקור בקוטב קשה להסביר במילים. מי שלא התנסה בטמפרטורה של מינוס חמישים מעלות יתקשה להבין מה התחושה. הטמפרטורה בפריזר ביתי מגיע למינוס 10 מעלות. ארבעים מעלות חם יותר! בטמפרטורה כזו, כל פיסת עור החשוף לרוח יותר משלושים שניות נמצאת בסכנת כווית קור שפירושה עלול להיות קטיעת אצבעות כף היד או כף הרגל. הקור אינו מרפה. כל שנייה ושנייה במשך 24 שעות הוא מתקיף ללא רחמים. לא נותן רגע אחד של מנוחה. כל הזמן צריך להתמודד איתו. ישנם בידנו הרבה אמצעים והרבה דרכים להינצל ולשרוד אבל בראש ובראשונה המפתח הוא במערכת הלבוש שלנו. מערכת הלבוש, ואני בכוונה משתמש בתואר "מערכת", היא כמו שריון שנדרש כדי לשמור עלינו 24 שעות ביממה. סדק בשריון יהפוך את מלחמת ההישרדות לאבודה, את הסבל מהקור להיפותרמיה (אבדן חום) ויסכן את הגוף בסכנה ממשית וחמורה.בחלק זה ננסה להבין מה גורם לנו להרגיש קור, מה השפעת הקור עלינו ובאיזה אופן נוכל להתמודד איתו בתנאי מזג אוויר קשים. ננסה ללמוד מה צריך לעשות כשהטמפרטורה מסביבנו מתחילה לצנוח במהירות, כשהרוח מתחזקת, כשהאוויר מסביבנו מתחיל לסעור.האדם הוא בעל- חיים עם דם חם השומר על טמפרטורה פנימית קבועה של כ – 37 מעלות והוא משתמש במזון כדלק לייצור את האנרגיה הדרושה לו. חלק מאותה אנרגיה מכוונת לפעילות פיזית וחלק אחר לחימום הגוף. היות והגוף כל הזמן מייצר אנרגיה הוא זקוק למנגנון ויסות חום הגוף. אם מנגנון שמירת הטמפרטורה לא יעמוד במשימה והטמפרטורה של הגוף תעלה או תרד בצורה חריפה נהיה בסכנת חיים. טמפרטורה זו של 37 מעלות פירושה שהאדם בנוי לאקלים טרופי. במזג אוויר טרופי נרגיש בנוח. במזג אוויר קר יותר נזדקק לבגדים שיישמרו על חום הגוף באופן שנרגיש בנוח, והאיזון בין איבוד אנרגיה לייצור אנרגיה – יישמר.קל לשמור על האיזון הזה כשאנחנו נמצאים בחוץ, ביום קריר ולא גשום, כשאנחנו לא בתנועה ולא מזיעים. האיזון נעשה מסובך יותר במצבים בהם מזג האוויר קר בצורה קיצונית, כשהגוף נמצא חלק מהזמן בתנועה ובפעילות מאומצת היוצרת חום וזיעה ולחילופין במנוחה או כשתנאי מזג האוויר משתנים באופן דרמטי בתוך דקות בודדות.


איבוד חום 
על מנת להבין אילו בגדים ומהי שיטת הלבוש המתאימה ביותר להתמודדות עם מזג האוויר אנחנו צריכים להבין מה קורה לגוף שלנו ומהם הדרכים בהם הגוף מאבד חום. הבנה זו היא הבסיס להחלטות על מערכת הלבוש האופטימאלית לתנאי מזג האוויר שאנחנו נתונים בו.תיאוריית הכרישים של מטפסי הרים
במזג אויר קר כל עוד הגוף בתנועה הוא ממשיך לייצר חום. ברגע שהגוף עוצר מפעולה מאומצת והגוף ממשיך לפלוט זיעה אבל הפסיק לייצר חום כתוצאה מפעילות, מתחיל תהליך התקררות מהיר ביותר. כמו הכרישים שתנועתם במים מאפשרים זרימת מים בתוך הגוף שלהם המאפשרת להם את ייצור החמצן הנדרש להם, כך מטפסי הרים זקוקים להיות בתנועה מתמדת באופן שהגוף ימשיך ליצר חום. כך במשלחת טיפוס להימלאיה, אחרי טיפוס של שעתיים עוצרים לחמש דקות שיספיקו לשתייה ואכילה. אחרי חמש דקות תחושת הקור מתחילה להיות חריפה ולא נעימה. 

אנחנו מאבדים חום בארבעה אופנים: 

העברה ( Convection ) 
העברת חום מהגוף לאוויר העוטף אותו הוא הסיבה העיקרית לאבדן חום. כל עוד האוויר שעוטף אותנו קר יותר מהגוף שלנו התהליך הזה יקרה. ככל שהבדל הטמפרטורה בין חום הגוף לאוויר העוטף אותו גדל, כך קצב אבדן החום יהיה גדול יותר. אם האוויר סביב הגוף יעמוד ללא תנועה, קצב איבוד החום יהיה איטי. אוויר שינוע במהירות ושיתחלף בקצב גבוה, דהיינו רוח חזקה, יסחף את חום הגוף וקצב אבדן החום יהיה מהיר. אחד התפקידים החשובים של הבגדים הוא לשמור את שכבת האוויר במקומה באמצעות שכבות שימנעו את חדירת הרוח ואת סחיפת החום. 
אבדן חום כתוצאה מהעברת החום לאוויר העוטף אותו, כמו במקרה של רוח הוא המקור למושג של wind-chill factor , בעצם הטמפרטורה האפקטיבית המושפעת ממהירות הרוח. הטמפרטורה עם השפעת הרוח נותנת מענה לשאלה כמה זמן לוקח לעור חשוף לקפוא. השפעת הרוח יכולה להוריד את הטמפרטורה האפקטיבית הרבה מתחת לטמפרטורה ללא רוח. סכנת כוויית קור עולה באופן חד מאד ביום עם רוח לעומת אותה טמפרטורה ביום ללא רוח. 
הולכה ( Conduction ) 
כל החומרים בטבע מוליכים חום, חלקם מוליכי חום טובים ואחרים גרועים. אם נשים קצה מוט מתכת בתוך אש קצה המוט יתלהט אבל גם קצהו השני, זה שלא בתוך האש יתחמם באופן שיגרום לנו כוויה אם נאחז בו. לעומת זאת ענף שבוער בקצה אחד נוכל להחזיק בקצה השני. המתכת מוליכה חום טובה ואילו העץ מוליך חום גרוע. מים הם מוליכי חום טובים. פירוש הדבר הוא שאם הבגדים שאנחנו לובשים רטובים וספוגים במים, חום הגוף בצידו הפנימי של הבגד יעבור לצידו החיצוני של הבגד והגוף יתקרר במהירות. הבגדים שעלינו נעשים רטובים משתי סיבות עיקריות. הראשונה כתוצאה מגשם, ואז השכבה החיצונית נרטבת והמים נספגים ומחלחלים לשכבות לבוש פנימיות הקרובות לגוף. השנייה היא כתוצאה מהזעה ואז שכבת הבגדים הקרובה לעור נרטבת ראשונה. הפיתרון למניעת חדירת גשם הוא פשוט. כל יריעת ניילון אטומה תעשה את העבודה ותאטום את הגוף לרטיבות חיצונית. הבעיה היא שהאטימה הזו פירושה גם שאדים חום וזיעת הגוף לא יתנדפו והבגדים שמתחת לניילון יהיו ספוגים במים. הבגד "החכם" יודע למנוע חדירת גשם ורטיבות מצידו האחד אבל לאפשר לזיעה ולאדי החום שהגוף מייצר להתאדות. בד המאפשר לאדים לעבור דרכו קרוי בד "נושם". פריצת הדרך של "גור-טקס" הייתה בכך שהוא היה הראשון להנדס את הבגד באופן כזה שמבנה הסיבים שלו יצר רשת עם חורים מיקרונים שגודלם היה מספיק קטן כדי לא לאפשר למולקולות מים לחדור מצידם החיצוני אבל מספיק גדולים כדי לאפשר לאדי הגוף לעבור דרכם ולהתנדף באוויר. 
אם המים מוליכים טוב הרי שהאוויר הוא מוליך גרוע ולכן ההגנה הטובה ביותר כנגד איבוד קור הוא יצירת שכבת אוויר עומדת מסביב לגוף. הבגדים בעצם נועדו להחזיק בין הסיבים או בין הנוצות שממלאים אותם את שכבת האוויר המבודדת. ככל ששכבת האוויר עבה יותר ויבשה יותר, כך הבידוד יהיה טוב יותר. כך, שקי שינה או מעילים המלאים פוך, או חומר סינטטי אחר, מטרתם בין היתר, היא בניית שכבת אוויר סביב הגוף ושמירתו במקום.
התאיידות ( Evaporation ) 
בזמן פעילות מאומצת גוף האדם מזיע. חום הגוף מנדף את הזיעה על מנת שהעור יישאר יבש. המשימה הקשה ביותר של בגד הינו לאפשר את נידוף הזיעה ובו בזמן למנוע מלחות ומגשם לחדור מבחוץ. טקסטיל טוב יאפשר נידוף של הזיעה אבל בנוסף, מבנה נכון של הבגד או שק השינה יאפשר נידוף יעיל יותר של האדים. בחליפות סערה ומעילים אוורור הגוף קור דרך הרוכסן הקדמי של הבגד,ודרך רוכסנים המאפשרים פתיחת השרוול באזור בית השחי. רוכסנים לאורך צידי המכנס מאפשרים אוורור של הרגל, ושחרור האדים המצטברים סביב השריר הארבע ראשי, הגדול ביותר ושפעולתו בשעת הליכה היא המאומצת ביותר. 
קרינה ( Radiation )
זו הדרך בה חום עובר בין שני גופים כאשר החלל בניהם לא מתחמם. קרני השמש הפוגעים בכדור הארץ מחממים אותה, קרני שמש הפוגעים בנו מחממים אותנו. העברת חום באמצעות קרינה מצריכה קו ישר ולא חסום של מעבר קרניים. שכבת בגדים תעצור את הקרנת חום הגוף כלפי חוץ. שמיכת אלומיניום, שהיא גם אטומה לחלוטין וגם מחזירה את קרני החום ביעילות, תכלא את הקרינה בינה ובין הגוף ותשמור על חומו. 

צריכת אנרגיה וייצור חוםבזמן שינה ובתנאים נורמליים הגוף מייצר חום במשך שעה אחת כ – BTU 250 ( British Thermal Units ) , שזה שווה ערך ל- 75 וואט או 63 קלוריות. בזמן שהגוף ער אבל במנוחה ייצור החום עולה ל – BTU 400 שזה שווה ערך ל- 120 וואט או 100 קלוריות.ככל שפעילות הגוף מתעצמת כך תהליך חמצון המזון בגוף, שהוא חלק מתהליך הפיכתו לאנרגיה, מתחזק. במהלך פעילות פיזית מתונה רמת ייצור החום תהיה כ- BTU 650 בשעה (190 וואט / 160 קלוריות) ויכול להגיע בתנאים קיצוניים של עבודה קשה עד כדי קצב ייצור חום של BTU 2400 בשעה (700 וואט / 605 קלוריות).ניתן לסכם את המשוואה בים ייצור חום ובין איבוד חום באמצעות המשוואה הבאה: 

H = S + E + R + C
H = (rate of internal heat production)קצב ייצור חוםS = (rate of heat storage in the body)קצב אגירת החום בגוףE = (rate of loss by evaporation)קצב איבוד חום כתוצאה מהתאיידותR = (rate of radiant energy exchange with surroundings)קצב איבוד חום כתוצאה מקרינהC = (rate of loss by convection and conduction)קצב איבוד חום כתוצאה מהעברה

המשוואה בעצם אומרת שקצב ייצור החום הפנימי צריך להיות מאוזן עם ארבעת הדרכים בהם החום אובד או מנוצל. חלק מהחום יכול להיות אגור בגוף והוא משתחרר החוצה מהגוף או מצטבר אל תוך הגוף. במקרה זה מדובר על כמויות חום קטנות ולמשך זמן קצר. עיקר החום אובד כתוצאה מהעברת והולכת החום מהגוף לסביבת האוויר העוטפת אותו, כתוצאה מקרינת חום וכתוצאה מהתאיידות של הזיעה מפני העור.הגוף, באופן בלתי רצוני מווסת את החום. כשחם, הגוף ישתמש בהזעה מוגברת שתאיץ את קירור הגוף או כאשר קר לגוף הוא יצמצם את כלי הדם הקרובים לעור באופן שיוריד את חום העור ויצמצם אובדן חום. יעילות פעולות הגוף תלויה בטמפרטורה, בלחות האוויר, בתנועת האוויר, ובטמפרטורה של הבגדים או החומרים העוטפים אותנו.

חכמת הבגדים
לצאת מהבית המחומם וללכת לצפות באורות הקוטב בשתיים בלילה מצריכה בגדים חמים. חמים מאד אפילו. יושבים בלי תנועה במשך שעות ולאט הגוף מתקרר. קר? מוסיפים עוד שכבה ועוד שכבה ועוד אחת עד שהקור מתחלף בהרגשה נעימה. הבעיה הגדולה מתעוררת כשבמשך חודשיים חיים בחוץ, באוהל. חשופים מידי שנייה לקור. לעיתים מאמץ גדול מביא לידי הזעה, לפעמים, בגדים לחים הופכים לגושי קרח, לפעמים כפות הידיים מאבדות תחושה, לעיתים נמצאים במנוחה והגוף מתקרר במהירות ותמיד קר מאד. מינוס ארבעים, מינוס חמישים ואפילו מינוס שישים מעלות הן טמפרטורות שצריך לדעת איך להתמודד איתם. החכמה טמונה בהבנת חכמת הבגדים והלבוש אבל לא רק. צמיגות הדם הוא פרמטר חשוב באופן שהוא יכול להגיע לכל הנימים, גם הדקים ביותר ולחמם אותם, תזונה נכונה, טכנולוגיות חימום אחרות כמו שקיות המכילות חומרים כימיים שהאינטראקציה בניהם יוצרת חום ועוד אמצעים אחרים ועל כך בהמשך. 

הסוד הגדול 
האלמנט החשוב ביותר להשגת תחושה נעימה במזג אוויר קר הוא לשמור על איזון עדין מאד של חום הגוף. איזון בשמירה על חום הגוף באופן שיהיה חם אבל לא חם מידי כך שלא יזיע יותר מידי וגם שלא יהיה ולא יותר מידי קר ויישאב אנרגית חימום יקרת המציאות מהגוף. אבל אם קר מאד, מה הבעיה בהתחממות יתר? מה הבעיה בהזעה? ראשית, כפי שאמרתי למעלה אידוי הזיעה מצריך הרבה אנרגיה יקרה של הגוף. בקוטב פירוש הדבר שאנחנו מאבדים נוזלים יקרי המציאות ואנרגית חום יקרה שנצטרך להחזיר לגוף – אם נוכל. שנית, ההזעה אינה אפקטיבית היות והיא לא מתנדפת ישירות לאוויר אלא נעצרת בשכבות הבגדים שעוטפים אותנו. לבסוף, הזיעה הורסת את יכולת הבידוד של הבגדים העוטפים אותנו, כל עוד אנחנו בתנועה והגוף מיצר חום אין בעיה אבל ברגע שעוצרים נוצרת בעיה קשה. הבגדים שאיבדו מיכולת הבידוד שלהם כבר לא יכולים לחמם באותה יעילות, הגוף מצידו ממשיך לייצר זיעה ולבזבז אנרגיה כדי לאייד אותה ותחושת קור לא נעימה תהפוך במהירות לרעידות בגוף. רעידה כתוצאה של התקררות הגוף הוא המנגנון שמניע את הגוף באופן לא רצוני על מנת שייצר את האנרגיה הנדרשת לייצור חום. זכור לי שלעת ערב ולאחר הקמת האוהל, השותף שלי למשלחת טיפוס הרים בהימלאיה הוריד את החולצה שלו שהייתה ספוגה מזיעה והחליף אותה בבגד יבש ונקי מהתרמיל. תחושתו המיידית הייתה נעימה וחמה. הבעיה הייתה שכעבור שעה החולצה הפכה לגוש קרח שלא היה מה לעשות איתו. מסקנת הסיפור היא שכדאי להימנע מהזעת יתר ומסקנה שנייה היא שגם אם הבגד שלובשים הוא מחומר סינטטי לשמור אותו על הגוף כדי שיתייבש בעזרת חום הגוף ויוכל לשמש אותנו גם ביום למחרת.חשוב לזכור שיש חלקים בגוף שיזיעו יותר ואחרים שיזיעו פחות. כך למשל בעת נשיאת תרמיל, הגב יזיע יותר מהחלק הקדמי של הגוף, כפות הידיים בדרך כלל מזיעות פחות וכו'. 
במזג אוויר קר וסוער, שעות הלילה, כשאנחנו בתוך השק שינה, הן השעות היחידות המתאימות לייבוש בגדים. לתוך שק השינה נכניס את הגרביים הלחות, את הכפפות הרטובות, את הבגדים הלחים בתקווה שחום הגוף ייבש אותם עד הבוקר.